אופניים / דוד "פאקו" סעדה

הטור דה פראנס – קטע 17

קטע 16 של אתמול, הראשון מבין קטעי הפירנאים, הביא לנו כמה טיפוסים קשים שהסתיימו בירידה, ובעיקר שמחה גדולה. כפי שהיה צפוי, כבר בתחילת הקטע נוצרה קבוצת בריחה גדולה ומשמעותית, שכללה כ-30 רוכבים, עם שמות כמו ואן ארט, גשקה, מרטינז, טיונס, מדואס, קארוזו, ולאסוב, מקנולטי וגם שני רוכבים מ-IPT – הוגו הול ומייקל וודס. הדבוקה השאירה חבל ארוך למדי לבורחים, והשתדלה שלא יתארך מעבר לעשר דקות, הפיגור של ולאסוב ב-GC. כבר בטיפוס הראשון לפורט דה לר קיבלנו אקשן מוקדם, כאשר דמיאנו קארוזו יצא למתקפה, ואליו הצטרפו מייקל וודס ומייקל סטורר. השלישייה נתפסה ע"י שאר הבורחים בסיום העלייה, וכאן כבר החל האקשן האמיתי, עם תקיפה של הוגו הול. הקנדי התרחק מלפנים, מה שהביא למרדף של כחמישה מהבורחים אחריו, כשמייקל וודס מתפקד כ"טרמפיסט" בחבורה. מי שהתקשה היו דווקא הרודפים, והם הלכו ונשרו, כשהיחיד שנותר לרדוף אחר הול היה מתיאו יורגנסן, שסחב את וודס על גבו. הול השלים את הטיפוס הקשה עם יתרון של כחצי דקה, והמשיך בנג"ש בירידה המסיימת. יורגנסן המשיך לרדוף אחריו בירידה עד שהתרסק, מה שהותיר את וודס לבדו לזמן קצר, עד שהודבק שוב ע"י יורגנסן. אלא שכאן הול כבר הספיק להתרחק מספיק על מנת לחצות ראשון את הקו, לפני מדואס שהגיע מאחור, ו-וודס שהשלים קטע מושלם עבור הקבוצה הישראלית. לקנדי בן ה-31 זהו ניצחון ראשון בקריירה (מלבד אליפויות נג"ש לאומיות ואיזוריות), המגיע לאחר שנים שבהן שימש כדומסטיק בקבוצות AG2R ואסטנה. לקבוצה הישראלית זהו ניצחון שני וגם פודיום שלישי, מה שמהווה טור חלומי במיוחד עבורה. גם בקבוצת ה-GC מאחור קיבלנו לא מעט אקשן. זה התחיל בעוד צרות לטאדיי פוגאצ'אר, שאיבד סייען נוסף שלו בהרים, והפעם היה זה מארק סולר, שהתקשה להתמודד עם התנאים והחום, ונפלט מהמירוץ עקב אי עמידה במגבלת הזמן. פוג עצמו המשיך לספק לנו אקשן, כשניסה לתקוף לבדו בטיפוס הראשון, מה שכרגיל הביא לסגירת ההתקפות מיידית ע"י וינגגארד. בטיפוס השני ראינו את ראפאל מייקה, הסייען האחרון של פוג, עובר לחזית הדבוקה, מה שמייד הכניס לקשיים כמה מחברי ה-GC, בפרט רומאן בארדה שאיבד זמן רב. תקלה מיכנית של מייקה הביאה לחזית את ספ קוס, שאף לחץ על הדוושה חזק יותר, והותיר בחזית רק את פוג, וינגו וקינטאנה. ואן ארט ירד מהבריחה לסייע לחבריו, וגם ירידה מהבריחה של מרטינז סייעה לתומאס וגודו לחזור לקבוצה. המצב נותר כך עד לסיום, מה שהותיר את צמרת ה-GC ללא שינוי, אך הקפיץ למעלה את קינטאנה, והכניס בחזרה לעשירייה המובילה את ולאסוב. כך שיונאס וינגגארד ממשיך להוביל במירוץ, כשאחריו פוגאצ'אר (2:22+), תומאס (2:43+), קינטאנה (4:15+), גודו (4:24+), ייטס (4:06+), מנצ'יז (5:46+), ולאסוב (6:18+), בארדה (6:37+) ופידקוק (10:11+).

קטע 17 הוא הראשון מבין שני קטעי הטיפוס הקשים של הפירנאים, הצפויים להכריע את המירוץ. קטע היום הוא קטע קצר וקטלני, הכולל שלושה טיפוסים מדרגה 1, כשבסיום נקבל את הפיירגוד, פסגה פירנאית שמארגני המירוץ די אוהבים. די ברור שהיום אנו כבר צפויים לקבל זיקוקים. פוגאצ'אר ינסה לתקוף בכל הזדמנות שתהיה לו, כפי שעשה עד כה, אלא שמבחינת סיוע דווקא הוא נמצא במצב הגרוע ביותר, כאשר הוא נאלץ להישען על מייקה ומקנולטי בלבד. קבוצת יומבו ויסמה של וינגגארד תנסה מן הסתם להישען על הרגליים החסרות האלו, למרות שגם היא מצוייה במצוקת כח אדם, לאחר הנטישות של רוגליץ' וקרוייזויק. האם פוג יצליח סוף סוף לברוח לוינגו, או שנראה עוד תצוגת תכלית של הצהובים כמו בקטע 11, או שאולי אחת הקבוצות האחרות, בפרט אינאוס, תנסה לנצל את היתרון המספרי על מנת לקבוע עובדות בשטח? שאלות טובות, שהתשובות עליהן עשויות אולי כבר היום להכריע את גורל המירוץ. שידור ביורוספורט 1 ב-14:00.

אתלטיקה / אלכס דוקורסקי

אליפות העולם ביוג'ין

התחרויות יתקיימו בערב בלבד, שעון מקומי, כלומר לפנות בוקר לפי שעון ישראל.

02:51: 5000 מטר נשים, מקצה מספר 2 – סלאמוויט טפרי תזנק במקצה הזה. הרצה הישראלית, אשר נשואה למארו טפרי, שקבע תוצאה נהדרת במרתון באליפות, מחזיקה בשיא אישי יפה מאוד של 14:53.43. תוצאה זאת נקבעה במוקדמות המשחקים האולימפיים והספיקה לה לעלות לגמר, שם רצה בתוצאה דומה. סלאמוויט בת ה-28 לא נטלה חלק בתחרויות השנה וזה יהיה הזינוק הראשון שלה העונה, אם כך. על מנת להעפיל לריצת הגמר, יש לסיים בין חמש הראשונות במקצה או להיות בין חמש הרצות המהירות ביותר, שלא עלו לגמר ישירות.

04:30: זריקת דיסקוס נשים – נראה כי המאבק על שני המקומות הראשונים עשוי להיות בין ואלרי אלמן מארה"ב, האלופה האולימפית מטוקיו, לסנדרה פרקוביץ' הקרואטית, שזכתה בזהב במשחקי לונדון וריו. שתי האתלטיות זרקו בעבר מעבר לשבעים המטר ונראה כי מי שתגיע לתוצאה דומה בתחרות, גם תזכה בבכורה.

05:45: 3000 מכשולים נשים – שתי רצות, מבין שדה המשתתפות, ירדו העונה מתשע דקות: נורה ג'רוטו, קנייתית שמייצגת את קזחסטן, ווינפרד מוטיל יאווי, קנייתית שמייצגת את בחריין. נראה כי שדה המשתתפות מאוזן למדי וייתכן שהמאבק על מקום בפודיום עשוי להתפתח בין רצות רבות, כולל נציגות ארה"ב (ביניהן אמה קובורן, אלופת עולם לפני חמש שנים והסגנית בדוחא). רצות מצטיינות נוספות הן האתלטיות הקנייתיות, האתיופיות והאוגנדית. נציין גם רצה מעולה ממדינה, שטרם זכתה במדליה באליפות העולם, לואיזה גגה האלבנית.

נבחרת העתודה בכדורסל / עמיחי קטן

ישראל – סלובניה:

בשלב הבתים אלופת אירופה המכהנת, כלומר נבחרת ישראל, גברה על יוון 69- 65 בקרב צמוד והפסידה לפורטוגל 90- 86 בהארכה, על אף שהיה לנבחרת בכחול-לבן יתרון 20 בשלב מוקדם של המשחק, אך ניצחון 83- 82 על איטליה, גם הוא בהארכה, העניק לישראל את המקום הראשון בשלב הבתים. עם זאת, המשחק המשמעותי הוא זה שיתקיים עכשיו בשלב שמינית הגמר, מאחר שכל 4 הקבוצות מכל בית העפילה לשלב הזה. המנצחת תמשיך לרבע הגמר, ואילו המפסידה תלך לקרבות המיקום 9-16 ותקווה להישאר בדרג הבכיר. מדובר בקרב בין אלופת אירופה המכהנת של העתודה ובין אלופת אירופה המכהנת של הבוגרים, כשהחדשות הטובות מבחינת ישראל הן שלוקה דונצ'יץ' כבר עבר את הגיל…

נבחרת העתודה של הנשים: לא הספקתי לכתוב עליהן בזמן אמת, אז כאן המקום לציין את הנבחרת שסיימה במקום השלישי את דרג ב' של אליפות אירופה, והעפילה לדרג הראשון לראשונה מאז 2007. מי שהובילה את הנבחרת הייתה ירדן גרזון, שתשחק בשנה הבאה במכללת אינדיאנה, שרשמה ממוצע של 20 נקודות למשחק (מקום 2 באליפות), 7.3 ריבאונדים (14), 3.8 אסיסטים (11) ו-2.7 חטיפות ב-53.6% מהשדה (3), 45.2% לשלוש (6) ו-69.6% מהקו (12), והובילה את הטורניר כולו במדד המשוקלל עם 24.2.

האליפות נפתחה עם ניצחון 65- 63 דרמטי על גרמניה, ואחריו הגיעו שני ניצחונות קלילים – 102- 40 על ארמניה ו-108- 444 על גיאורגיה. ברבע הגמר הישראליות גברו על יוון 65- 57, וגם הפסד 81- 71 למונטנגרו בחצי הגמר לא מנע את החזרה לדרג הבכיר שהושגה באמצעות ניצחון 82- 64 על סלובניה בקרב על המקום השלישי והאחרון שמעפיל לדרג א'.

בהיבט של סטטיסטיקות קבוצתיות, הנבחרת הישראלית סיימה שנייה בנקודות למשחק עם 82.2 כאלה, הובילה באחוזים מחוץ לקשת עם 38.5% והובילה באסיסטים עם 25 למשחק ובחטיפות עם 16.7, שתי קטגוריות שבהן בלטה תמר זינגר ממכבי חיפה שהובילה את האליפות בשתיהן עם 5.7 אסיסטים ו-3.7 חטיפות, והנבחרת הישראלית היא זו שגם איבדה הכי מעט עם 13.2 איבודים למשחק.